ביגוד – מוגדר בתקנות מס הכנסה: בגדים, לרבות נעליים, שנועדו לשמש לצורכי עבודה ומתקיים בהם אחד מאלה: (1) ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעסקו של הנישום ( כדוגמת לוגו של העסק על הבגדים) ; (2) על פי דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד (גלימה של עו”ד).
בגדי עבודה שלא ניתן לזהות בהם את ההשתייכות לעסק או שלא חייבים ללובשם על פי חוק, אינם נחשבים כביגוד לצורכי העסק וההוראות שלעיל אינם חלות עליהם. בנסיבות אלה מעביד המממן לעובדיו בגדים שהם מסוג זה חייב לזקוף למשכורת העובדים “טובת הנאה” -שווי הבגדים – החייבת במס ויחולו כל הכללים הרגילים החלים על תשלום משכורת.
תפריט