שאלות ותשובות

כל עמותה הרשומה ברשם העמותות חייבת בתשלום אגרה, פעם בשנה קלנדרית.

תעריף האגרה

• עמותה בשנתיים הראשונות להתאגדותה ועמותה שמחזור הכספי שלה לא עלה על 300 אלף ₪– תשלם אגרה שנתית מוזלת (בשנת 2022 הסכום עומד על 153 ₪). על מנת שהסכום המוזל יתעדכן על העמותה להגיש דו"ח מילולי מעודכן שנתיים אחורה במערכת המקוונת, לדוגמא תשלום אגרה עבור שנת 2022 יש לעדכן דו"ח מילולי לשנת 2020.
• עמותה שמחזור הכספי שלה עולה על 300 אלף ₪ – ישלמו אגרה שנתית, כמפורט:
  • עד ליום 31.03: תשלום אגרה מופחתת (בשנת 2022 הסכום עומד על 1,162 ₪).
  • מיום 01.04: תשלום אגרה בתעריף רגיל ( בשנת 2022 הסכום עומד על 1,543 ₪).

אפשרויות תשלום

• כרטיס אשראי (ניתן לשלם עד 18 תשלומים בקרדיט).
• העברה בנקאית.

לחץ כאן לביצוע תשלום באופן מקוון. 

מעל מחזור שנתי של 1,172,933 ₪ על עמותה למנות רואה חשבון מבקר. מעל מחזור 5,000,000 ₪ חל איסור לנהל את הנהלת החשבונות במשרד רואה החשבון המבקר. מעל 10,000,000 ₪ יש למנות מבקר פנים ומעל 20,000,000 ₪ יש חובת דיווח מקוון למע”מ (PCN 874).

בעיקרון ניתן לחלק את הנהלת החשבונות לעמותות ל 2 שיטות עיקריות:
הנהלת חשבונות לעמותות בשיטה חד צידית אומרת שעל עמותה אשר מחזורה השנתי נמוך מ 750,000 ₪ ( מבחינת רשם העמותות, מבחינת רשות המיסים 500,000 ₪ ) רשאית לנהל את הנהלת החשבונות שלה בשיטה החד צידית. במסגרת זאת על העמותה לנהל ספר תקבולים ותשלומים, קובץ בו יירשמו נכסים שנתקבלו כתרומות או מתנות, תיק תיעוד חוץ – חשבוניות ספקים ומסמכים אחרים שהתקבלו מגורמים חיצוניים.
כל עמותה אשר מחזורה השנתי גבוה מ 750,000 ₪ (מבחינת רשם העמותות, מבחינת רשות המסים 500,000 ₪) חייבת לנהל את הנהלת החשבונות שלה בשיטה הכפולה (חברה לתועלת הציבור (חל”צ) שהיא סוג של עמותה בגלל היותה חברה חייבת בהנהלת חשבונות בשיטה הכפולה כבר מהשקל הראשון).

 סעיף 35 לחוק העמותות קובע כי עמותה חייבת לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ונאמנות את עסקאותיה ומצבה הכספי של העמותה ולדאוג לרישום פעולותיה הכספיות בהתאם להוראות ניהול ספרים של מס הכנסה.

1. על עמותה לפתוח חשבון בנק ולהפקיד את כספיה רק בו. במידה ויש לעמותה כמה פרויקטים לכל פרויקט יש לפתוח חשבון בנק בנפרד.
2. במידה ועמותה מחזיקה כרטיס אשראי לא מוגבל בסכום הרי יש לפתח לכרטיס האשראי חשבון בנק בנפרד.
3. על עמותה להימנע מתשלומים במזומן למעט הוצאות מקופה קטנה ורק בסכומים קטנים.
4. המחאה של עמותה חייבת להיות למוטב בלבד. אין להחזיק המחאות חתומות מראש שעליהן יש להוסיף רק את שם המוטב.
5. השימוש בכרטיס אשראי יוגבל רק להוצאות המותרות במסגרת קופה קטנה ובמסגרת סכומים מוגבלים. במידה ויש כרטיס אשראי שהתשלום בו כפוף לקיומה של יתרה כספית הרי יש לפתוח חשבון בנק ייעודי.
6. חל איסור לשלם שכר העולה על הסביר. חל איסור להעסיק קרובי משפחה של חברי ועד, דירקטור, חבר ועדת בקורת.
7. קיים שיעור מירבי להוצאות הנהלה וכלליות. ועוד הגבלות רבות ונוקשות אחרות.

בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל שעל עמותה לקבל אישור ניהול תקין מרשם העמותות לפני שתוכל לקבל תמיכה מהמדינה (כספי תמיכות, הקצאת מבנים וכיוצא בזה). על מנת לקבל אישור ניהול תקין נדרשת העמותה לעמוד בדרישות מחמירות יותר מאשר הדרישות הקיימות בחוק העמותות, ועיקרן התנהלות כספית הדוקה יותר, היעדר ניגוד עניינים והחלת נורמות מסוימות מהתחום הציבורי גם על העמותה, כדוגמת איסור אפליה. בפועל, רוב העמותות הרשומות בישראל אינן מחזיקות באישור זה.

מוסד ציבורי פטור ממס על כל הכנסותיו, למעט:
א. הכנסותיו של המוסד מדיווידנד, מריבית ומהפרשי הצמדה המתקבלים בידיו מחבר בני אדם שבשליטתו, העוסק בעסק, והן אינן פטורות ממס כאמור.
ב. נוסף על כך, אין פטור ממס על הכנסות מוסד ציבורי אשר אינן בעלות אופי ציבורי.
הסעיף גם פוטר ממס רווח הון בידי מוסד ציבורי, אם רווח ההון אין מקורו בעסק והנכס שימש את מטרות המוסד במישרין.

המונח ‏מוסד ‏ציבורי ‏מוגדר במסגרת ‏סעיף ‏9(5 )‏לפקודה,‏ כחבר ‏בני ‏אדם ‏של ‏שבעה ‏לפחות ‏שרוב ‏חבריו ‏אינם ‏קרובים ‏זה ‏לזה, ‏או ‏הקדש‏ שמרבית ‏נאמניו ‏אינם ‏קרובים ‏זה ‏לזה, ‏הקיימים ‏ופועלים ‏למטרה ‏ציבורית ‏ונכסיהם‏ והכנסותיהם‏ משמשים‏ להשגת‏ה מטרה‏ה ציבורית‏ בלבד ‏והם ‏מגישים‏ דין‏ וחשבון‏ שנתי‏ לגבי ‏נכסיהם, ‏הכנסותיהם והוצאותיהם‏ להנחת‏ דעתו ‏של‏ פקיד‏ השומה‏ על‏ פי ‏תקנות‏ שהתקין‏ שר ‏האוצר.

א. אסיפה כללית–  כינוס של כלל חברי העמותה. לפי החוק יש לכנס אספה כללית לפחות אחת לשנה. האספה הכללית היא מעין “הרשות המחוקקת” של העמותה. אספה כללית מוסמכת לבצע שינויים בתקנון העמותה, להחליט על שינוי שם העמותה, לבחור את חברי הוועד וחברי ועדת הביקורת, להחליט על שינוי מטרות העמותה, מינוי רואה חשבון, הוצאת חברים מתוך העמותה וכן להחליט על פירוק העמותה. לכל חבר עמותה יש קול אחד באספה הכללית.
ב. ועד מנהל– קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר מנהלים את פעילות העמותה. ועד מנהל בעמותה מקביל בתפקידו לדירקטוריון בחברה. חברי הוועד המנהל אינם מקבלים שכר, והם מהווים את המנהיגות המתנדבת של העמותה אשר תפקידה בין היתר ליישם את החלטות האספה הכללית, לקבוע את מדיניות העמותה בכפוף להחלטות האספה הכללית. תפקידי הוועד המנהל מתחלקים לשני אשכולות: אשכול הפיקוח ואשכול המנהיגות.
ג. ועדת ביקורת– קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר תפקידם לבקר את התנהלות העמותה ותקינותה בכל ההיבטים של פעילותה, לבדוק את העמותה ביחס ליעדיה, לעקוב אחרי יישום ההחלטות של האספה הכללית, ולהציע לחברי הוועד המנהל תיקוני ליקויים. על הוועד יש להוציא דוח ביקורת לפחות אחת לשנה. עמותה רשאית למנות רואה חשבון כגוף מבקר במקום ועדת ביקורת. רואה חשבון זה אינו יכול להיות רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של העמותה.

א. שני בני אדם או יותר,
ב. שהם בגירים,
ג. החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית
ד. שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה”

פעולתן של עמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות התש”ם – 1980.
במידה ועמותה מעוניינת לקבל “אישור ניהול תקין” מרשם העמותות, עליה לעמוד (מעבר לדרישות הבסיסיות הקבועות בחוק העמותות ) גם בהנחיות להתנהלות עמותות אשר פורסמו על ידי רשם העמותות.
על עמותה המסווגת במס הכנסה כ “מוסד ציבורי” ובעלת מעמד מכוח סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ( זיכוי במס בגין תרומה) יחולו הוראות רשויות המס ובעיקרן חוזר מס הכנסה 9/2015 ” קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה “.