שאלות ותשובות

להלן הקישור לצורך הפקת חשבונית I דיגטלית ללקוחות פלסטינים:

https://www.gov.il/he/service/producing-invoice

הכניסה למערכת דורשת רישום והזדהות. ניתן להזדהות באחת מהדרכים הבאות:

• כרטיס חכם על שם העוסקים.
• באמצעות סיסמה אישית.
• בסיום תהליך ההזדהות, המערכת תוביל אתכם שלב אחרי שלב עד לסיום עריכת חשבונית המס.

אם המערכת אינה מאפשרת את ההפקה, יש לפנות למחלקת שירות לקוחות *4954 או למשרד האזורי בו העוסקים רשומים, כדי לקבל תמיכה טכנית  לתיקון התקלה שמעכבת את הפקת החשבונית.

מי יכול לקבל את שירות הנפקת חשבוניות I  באופן מידי

עוסקים ישראלים שעומדים בתנאים הבאים:

• מבצעים עסקאות עם עוסקים מהרשות הפלסטינית.
• נרשמו למערכת וקיבלו סיסמת כניסה ממחלקת שירות לקוחות או במשרד מע"מ או באמצעות דף הכניסה ביישום עצמו.

איך מפיקים חשבונית I באינטרנט

לפני תחילת התהליך מומלץ להכין את הפרטים הבאים:

פרטי הלקוחות

• מספר העוסק מורשה ברשות הפלסטינית.
• היישוב בו הלקוחות רשומים.
• כתובת מסירת הטובין (הסחורות).
• המעבר דרכו מתוכנן להעביר את הטובין.

פרטי הטובין בחשבונית

• בחירת סיווג הטובין הראשי (בהתאם לתעריף המכס).
• בדיקה האם הטובין חייבים במסי קנייה.

עפ"י סעיף (22א) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-( 1975להלן: "החוק)" נקבע כי מועד החיוב במס בעסקאות של מכר טובין, יחול החיוב במס עם מסירתם לקונה.

להלן לשון החוק :

22.     (א)  במכר טובין חל החיוב במס עם מסירתם לקונה; נמסרו הטובין חלקים חלקים – חל החיוב על כל חלק שנמסר. לענין זה – "מסירה" כמשמעותה בסעיף 8 לחוק המכר.

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בעסקה של מכר טובין בידי אחד מאלה, יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל:

(1)   עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים;

(2)   עוסק שמתקיים בו האמור בפרט 2(ג) לתוספת א' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973.

_

ולכן לאור החוק כאמור לעיל ובהתאם להוראת פרשנות מס' – 01/2025 של רשות המיסים בעת העלאת שיעור מע"מ  האופן בו נקבע שיעור המס בעסקאות של מכר טובין הן כדלקמן:

1. לגבי טובין שנמסרו לקונה עד ליום 31/12/2024 תחויב העסקה במע"מ בשיעור של % 17  אף אם מלוא התמורה או חלקה שולמה החל מיום 01/01/2025 .
2. לגבי טובין  שנמסרו לקונה לאחר 31/12/2024 תחויב העסקה במע"מ בשיעור של 18%  אף אם מלוא התמורה או חלקה שולמה לפני 01/01/2025 .

בעל מקצוע חופשי צריך לנהל את ספריו בהתאם לתוספת ה' לפי הוראות מס הכנסה, (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג-1973.

עפ"י תוספת זו "בעל מקצוע חופשי " מוגדר כנישום העוסק במקצוע של אדריכל, מהנדס, יעוץ , רואה חשבון, עורך דין , שמאי , כלכלן, טכנאי שיניים  וכדומה.

בעל מקצוע חפשי חייב לנהל מערכת חשבונות באחת השיטות הנהוגות המתאימה לאופי העסק והיקפו, לרבות –

(1)   ספר תקבולים ותשלומים– בהתאם לסעיף 12 לחוק  בספר תקבולים ותשלומים יירשם כל תקבול וכל תשלום הנוגעים להכנסות ולהוצאות העסקיות בציון התעודה והתאריך. 

ספר תקבולים ותשלומים הוא למעשה הבסיס שעל פיו נקבעת ההכנסה החייבת של העסק וחישוב המס שלו.

(2)   ספר לקוחות – בספר הלקוחות ינוהל חשבון נפרד לכל לקוח ובו יירשמו החיובים והזיכויים; אם תמורת השירות שולמה במלואה מיד לאחר מתן השירות אין חובה לרשום חיוב וזיכוי כאמור.

(3)   שוברי קבלה.  חשוב לשים לב שיש להפיק קבלות גם אם התקבול אינו שכר טרחה אלא רק צינור להעברת כסף . לדוגמא לקוח שישלם לעו"ד עבור אגרה / נאמנות – יש להפיק קבלה בגין כך. רישום התקבול אין פירושו כי מדובר בהכנסה. 

(4)   חשבוניות, זולת אם העתקי המכתבים שלפיהם חויב הלקוח נשמרו כתעוד לפי סעיף 25(ג), או אם התמורה נתקבלה במלואה אחר מתן השירות ותיאור השירות נכלל בשובר הקבלה (חשבונית מס קבלה);

(5)   תיק תעוד חוץ.

_

טכנאי שיניים חייב לנהל בנוסף לאמור גם –

(1)   ספר הזמנות;

(2)   רשימת המלאי של מתכות עדינות לסוף שנת המס. 

_

דגשים :

1. תקבול – יש לרשום קבלות גם עבור קבלת כסף בגין החזר הוצאות ,כמו אגרה,  או תקבול בגין נאמנויות (צינור להעברת כסף) . אין בהכרח כי מדובר בהכנסה אך חובה להנפיק קבלה.
2. תקבול בגין נאמנויות- יש חובה לנהל חשבון בנפרד בגין כל נאמנות (כל לקוח בנפרד). ישמר תיעוד מתאים לתקבולים ולתשלומים ( אסמכתא מאת המקבל, אישור העברה בנקאית, חתימת המקבל בליווי צילום ת.ז או מסמך מזהה אחר).
3. בגין שכר טרחה שלא כובד והופק חשבונית – יש להנפיק חשבונית מס זיכוי עם הסבר מפורט.
4. יש חובה לשמור על רצף חשבוניות וקבלות . מומלץ לעבוד עם מערכת ממוחשבת להנפקת מסמכים.

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) קובע את החובה לנכות מס במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים.

להלן 2 המקרים הנפוצים בהם חלה על עוסק לדווח ולנכות מס מספקים :

1. מחזור הכנסות של העסק מעל 5.3 מיליון כולל מע"מ.

2. כל מי שחייב בניהול חשבונות בשיטה הכפולה בין שהוא יחיד או חברה ( על פי הוראות ניהול ספרים ולא לפי חוק החברות).

• הכלל לא חל אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום לא עלה מחזור עסקיהם על הסכום הנקוב ושלא היו חייבים בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה.
• הכלל לא חל על תשלומים בעד נכס או שירות ששוויים אינו עולה על הסכום של 4,920 ₪ בשנה. פרשנות רשות המסים לסעיף היא כי בגין עסקאות חד פעמיות בסכום הנ"ל לא קיימת חובת ניכוי במקור.

ישנם עוד 2 מקרים נפוצים  שיש חובת ניכוי מס במקור רק מהספקים הבאים (כאשר הכללים למעלה לא חלים) :

3. קבלני משנה.

4. השכרת נכס – בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות), תשנ"ח-1998,  שוכר המשלם למשכיר דמי שכירות ינכה מתשלום זה מס בשיעור של 35%.

חשוב לדעת שבמידה והעוסק לא ניכה מס במקור לספק/לנותן השירות, מס הכנסה עלול  לדרוש מהעוסק לשלם את המס שלא נוכה בצירוף ריביות וקנסות, או יתכן כי ההוצאה ששולמה לאותו ספק לא תותר כלל בניכוי.

תוספת ו'  להוראת מס הכנסה ניהול פנקסי חשבונות מגדירה את הדרישות לרופאים כיצד עליהם לנהל את ספריהם.

הגדרת רופא לרבות פסיכולוג, פיסיותרפיסט, וטרינר, רופא שיניים ומרפא שינים.

• רופא חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות –

1. יומן כמפורט למטה. 
2. שוברי קבלה
3. חשבוניות
4. תיק תיעוד חוץ.

• רופא שיניים ומרפא שיניים חייבים לנהל, בנוסף גם את הבאים – 

1. רשימת המלאי של מתכות עדינות לסוף שנת המס;
2. כרטיס אישי של כל מתרפא, שיכלול בין היתר תאריך הטיפול, תיאור הטיפול, תאריך כל תקבול וסכום התקבול.

 יומן יהיה ספר כרוך ולכל יום ייועד עמוד נפרד ובו יירשמו הפרטים הבאים:

(1)   התאריך;

(2)   שם כל מתרפא או מקבל שירות ( עם קבלתו לטיפול ) ; ביקור בית או ביקור לילה יצויין;

(3)   הסכום שנתקבל מהמתרפא או ממקבל השירות; אם התשלום בעד הטיפול אינו נעשה מאת המתרפא או מקבל השירות יצויין בהערות שמו של החייב בתשלום;

(4)   תקבולים מאחרים בעד טיפולים (כגון מקופות חולים או ממוסדות);

(5)   מספר שובר הקבלה;

(6)   פירוט התשלומים וסכום התשלומים;

(7)   הערות.

• תקבולים ותשלומים ירשמו  לא יאוחר מ-30 ימים מתום החודש שבו בוצעה הפעולה; לגבי כל יום ייערך סיכום בנפרד בדיו.
• רישום מוקדם של מתרפאים, אשר לפיו נקבעים התאריך ושעת הביקור אצל הרופא יישמר כחלק בלתי נפרד ממערכת חשבונותיו.

כיום יש אתרים המציעים ניהול יומן ממחושב לרופא המקובל על רשות המיסים בישראל.

צריך למלא את הטופס הבא ולהגישו למע"מ לצורך קבלת הטופס באנגלית.

במידה ומדווחים מע"מ מקוון (PCN) ניתן לקלוט את החשבונית רגיל עם מע"מ 16%.

אם לא מדווח מקוון צריך לשלוח לקמר"פ טופס 879 (בקשה למע"מ אשדוד -אישור לצורך הכרה בהוצאה).

גן האירועים יפיק חשבונית מס על 10,000 ש"ח כולל מע"מ (ירשום לפיכך הכנסות וישלם על כך מס).
העמותה תפיק קבלה על תרומה בסך 10,000 ש"ח.

ראה הוראת פרשנות מע"מ 1/2023.

https://www.gov.il/he/departments/policies/malkar-policy-01-2003

מבחינת חוק לא חייב אך מומלץ לבצע זאת.

רשויות המס בודקות את המכירות של הסיגריות/לוטו בנפרד מהפעילות השוטפת של המכולת.

בנוסף, רשויות המס מאמתות את המכירות של הלוטו ובודקות את הרווחיות של המכלות בנפרד משאר הפעילויות.

רשות המיסים השיקה אתר לצורך הפקת חשבונית התחשבנות (I) ללקוחות פלסטינים באופן עצמאי ומקוון.

להלן הקישור:

https://www.gov.il/he/service/producing-invoice

ניכוי מס במקור וניהול ספרים זה אישור שמס הכנסה מפיק מחדש בכל שנה לעסק שמדווח ומשלם בזמן לרשויות המס.

לחץ כאן לצורך הפקת האישורים.  [במספר תיק – הזן את מספר העסק ( עוסק פטור/מורשה- ת.ז של בעל העסק)] 

לפי הוראות מס הכנסה, (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג-1973, קיימת חובה על כל עסק לנהל את ספריו העסקיים בהתאם לחוק.

חובת ניהול הספרים הנדרשת מכל עוסק היא שונה בהתאם לאופיו ומהותו של העסק.

מס הכנסה עורך ביקורות בבתי העסק לבדיקת ליקויים בספרים שאינם תואמים להוראות החלות על העסק ובסמכותו לפסול את ספרי העסק ולקנוס את בעל העסק.

להלן רשימת התוספות להוראות ניהול ספרים הנדרשות מכל עוסק לפי עיסוקו: (לדוגמא: רופא פרטי נדרש לנהל את ספריו לפי תוספת ו' להוראות ניהול ספרים).

1. תוספת א'- יצרן
2. תוספת ב'- סיטונאי
3. תוספת ג'- קמעונאי
4. תוספת ד'- קבלן
5. תוספת ה'- מקצוע חופשי (עו"ד, מהנדס, אדריכל, שמאי, רו"ח, יעוץ וכדומה) 
6. תוספת ו'- רופא
7. תוספת ז'- בית ספר לנהיגה
8. תוספת ח'- בית ספר
9. תוספת ט'- סוחרי מקרקעין ומתווכי מקרקעין
10. תוספת י'-  סוחרי רכב ומתווכי רכב
11. תוספת י"א- נותני שירותים ואחרים
12. תוספת י"ב- חקלאים
13. תוספת י"ד- בעלי תחנות דלק
14. תוספת ט"ו- סוכני ביטוח
15. תוספת ט"ז- יהלומנים
16. עוסק פטור

לפי תוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג 1973:

1. נותן שירות שמחזור עסקו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה.

2. נותן שירות שמחזור עסקו עולה על 820,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 2,150,000 שקלים חדשים או שמחזור עסקו פחות מ-820,000 שקלים חדשים אך בעסקו 5 מועסקים או יותר חייב לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות –

(א)   ספר תקבולים ותשלומים;

(ב)   ספר כניסת טובין או ספר שבו יירשמו סכומי הקניות בציון סימול המאפשר איתור התעוד;

(ג)   ספר הזמנות שבו יירשמו כל ההזמנות לשירות, פרט לשירות המבוצע בנוכחות המזמין במקום עסקו הקבוע של נותן השירות ונערך לגביו התיעוד הנדרש על פי הוראות אלה, מיד בגמר השירות; נרשמו עם קבלת ההזמנה התאריך, שם המזמין ומענו ותיאור השירות המוזמן בחשבונית, אין חובה לרשום הזמנה זו בספר הזמנות. עם גמר השירות תושלם החשבונית ברישום יתר הפרטים הנדרשים בסעיף 9;

(ד)   שוברי קבלה לגבי תקבולים שלא נכללו בסרט קופה רושמת;

(ה)   סרט קופה רושמת; [אם קיים] 

(ו)   חשבוניות לגבי שירות בסכום של 210 שקלים חדשים או יותר; תלוש מכירה של קופה רושמת כמשמעותו בסעיף 2(א) לנספח א' שבסעיף 36 להוראות אלה ייחשב כחשבונית לגבי שירות בסכום שאינו עולה על 2,150 שקלים חדשים, ובלבד שנותני שירות המנויים בסעיף 3 חייבים בחשבונית לגבי כל שירות;

(ז)   רשימת היתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת המס;

(ח)   רשימת המלאי לסוף שנת המס, אם המלאי הוא מהותי בעסקו של הנישום, ובכל מקרה שבו ערך המלאי עולה על 10,100 שקלים חדשים; [אם קיים]

(ט)   תיק תעוד חוץ.

3. נותני שירותים שמחזור עסקם אינו עולה על 820,000 שקלים חדשים ובעסקם פחות מ-5 מועסקים חייבים לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות:

(א)   ספר תקבולים ותשלומים;

(ב)   שוברי קבלה לגבי תקבולים שלא נכללו בסרט קופה רושמת;

(ג)   סרט קופה רושמת;

(ד)   ספר הזמנות שבו יירשמו כל ההזמנות לשירות, פרט לשירות המבוצע בנוכחות המזמין במקום עסקו הקבוע של נותן השירות ונערך לגביו התיעוד הנדרש על פי הוראות אלה, מיד בגמר השירות; נרשמו עם קבלת ההזמנה התאריך, שם המזמין ומענו ותאור השירות המוזמן בחשבונית, אין חובה לרשום הזמנה זו בספר הזמנות. עם גמר השירות תושלם החשבונית ברישום יתר הפרטים הנדרשים בסעיף 9;

(ה)   חשבונית לגבי שירות בסכום של 210 שקלים חדשים או יותר; תלוש מכירה של קופה רושמת כמשמעותו בסעיף 2(א) לנספח א' שבסעיף 36 ייחשב כחשבונית לגבי שירות בסכום שאינו עולה על 2,150 שקלים חדשים ובלבד שנותני שירותים המנויים בסעיף 3 חייבים בחשבונית לגבי כל שירות;

(ו)   תיק תעוד חוץ;

(ז)   רשימת יתרות הלקוחות והספקים לסוף שנת המס;

(ח)   רשימת המלאי לסוף שנת המס אם המלאי הוא מהותי בעסקו של הנישום, ובכל מקרה שבו ערך המלאי עולה על 10,100 שקלים חדשים.

במקרה של הפסקת זרם החשמל יש להמשיך להפעיל את הקופה הרושמת באמצעות המנגנונים המותקנים לצורך זה בקופה;

במקרה של תקלה טכנית המונעת המשך הפעלת הקופה הרושמת יש לנהוג כדלהלן:

1. להודיע מיד לנותן השירות הטכני על התקלה;
2. לעבור מיד לרישום ידני של הפדיון בספר פדיון יומי;
3. אחרי תיקון התקלה יסוכם הרישום בספר הפדיון היומי וסכום זה יירשם בסרט הקופה הרושמת; תלוש המכירה אשר יתקבל מרישום זה יוצמד לספר הפדיון היומי;
4. אם לצורך תיקון התקלה בוצעו פעולות ניסיוניות כלשהן, יבוטלו תלושי המכירה שיתקבלו מפעולות אלה על ידי הטכנאי המבצע את התיקון בציון התאריך ושמו של הטכנאי ובחתימת ידו; תלושי המכירה המבוטלים כאמור יישמרו כתיעוד להפחתת הפדיון היומי הנרשם בסרט הקופה הרושמת.

לפי סעיף 2א להוראות ניהול ספרים, עוסק פטור נדרש לנהל מערכת חשבונות שתכלול לפחות-

1.שוברי קבלה או ספר פדיון יומי.
2.תיק תיעוד חוץ.

במילים אחרות, כדי לעמוד בהוראות ניהול ספרים תקין, עוסק פטור נדרש להוציא קבלות בעת קבלת כספים מלקוחותיו ולתייק בקלסר את כל המסמכים (הכנסות והוצאות) הקשורים לעסקו.

עוסק פטור לא חייב ברישום המסמכים בתכנת הנהלת חשבונות ולא חייב ברישומם בספר תקבולים ותשלומים.

בכדי שהנסיעה תוכר כנסיעה עסקית או מעורבת, יש להוכיח שהיא גם למטרת עסקים ולא רק פרטית, יש לשמור הוכחות שמדובר בנסיעה עסקית כגון כרטיסי כניסה לתערוכות בתחום, או כרטיסי לכנסים מקצועיים וכו’.
יש לשמור כל תיעוד של הנסיעה כולל כרטיסי טיסה, תחבורה ציבורית, ארוחות, בתי מלון ולרשום תאריכים ותיעוד.

במקרה בו העבודה מתבצעת מהבית ניתן לטעון כי יש לכם חדר עבודה שמשמש כמשרדכם לכל דבר ועניין ולדרוש הוצאה יחסית מהבית בגין חדר עבודה זה, משמע שהוצאות הבית הם הוצאה מעורבת (משמש גם כעסקי וגם כפרטי).
ככלל, אפשר לחלק את היחס לפי מספר החדרים בביתכם-דירה בת 4 חדרים ובה חדר 1 המשמש אתכם כחדר עבודה- 25% מהוצאות הבית יוכרו. ניתן גם למדוד שטח של כל הדירה ומתוכם להכיר רק את היחס שמשמש אתכם כחדר עבודה. טיפ חשוב- יש להיזהר באחוז מהדירה שאתם מייחסים לנכס שלכם ולא להכיר באחוז גבוה מדי משום שדבר זה עלול לשנות את הסיווג של דירתכם לדירה עסקית ולא פרטית מה שיכול לייקר לכם את הארנונה או לבטל את ההקלות בעת מכירת הדירה (מס רכישה, פטור ממס שבח ועוד).

ביגוד – מוגדר בתקנות מס הכנסה: בגדים, לרבות נעליים, שנועדו לשמש לצורכי עבודה ומתקיים בהם אחד מאלה: (1)    ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעסקו של הנישום ( כדוגמת לוגו של העסק על הבגדים) ; (2)    על פי דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד (גלימה של עו”ד).
בגדי עבודה שלא ניתן לזהות בהם את ההשתייכות לעסק או שלא חייבים ללובשם על פי חוק, אינם נחשבים כביגוד לצורכי העסק וההוראות שלעיל אינם חלות עליהם. בנסיבות אלה מעביד המממן לעובדיו בגדים שהם  מסוג זה  חייב לזקוף למשכורת העובדים “טובת הנאה” -שווי הבגדים – החייבת במס ויחולו כל הכללים הרגילים החלים על תשלום משכורת.

עצמאי– תקנות מס הכנסה קובעות כי לא יותרו בניכוי על בסיס שנתי הוצאות החזקת טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה בסכום של 1,260 ש”ח או מחצית מההוצאות, לפי הנמוך.

הוצאות מעביד בשל טלפון נייד שהועמד לרשות עובד – יותרו בניכוי במלואן [לעובד ירשם בתלוש משכורת שווי טלפון].

יותרו בניכוי 80% מההוצאות לכיבוד קל (שתייה קרה או חמה, עוגיות ופירות העונה) במקום העיסוק (מקום שבו מנהל הנישום, דרך קבע, את עיסוקו) של הנישום. לפי חוזר מס הכנסה מס’ 14/2000, יוכרו ההוצאות לכיבוד קל הן לאורחים המבקרים במקום העיסוק והן לעובדים. הוצאות מזון ומשקה אחרות, שאינן כיבוד קל, לא יותרו (לדוגמא: ארוחה עסקית)