שאלות ותשובות

העסקת "קרוב משפחה" בעסק נדודה בפסק דין ישראל צימרמן (ע"מ 8928-01-17, ישראל צימרמן נ' פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 21.5.2019).

צימרמן, עצמאי בתחום ייעוץ מחשבים וסייבר, העניק שירותי יעוץ לתעשייה האווירית בשנות המס 2011-2014. במהלך תקופה זו, רעייתו הועסקה כשכירה במוסד שיקומי באשדוד.

בדוחותיו השנתיים לשנות המס 2011-2014, ביקש צימרמן לנכות הוצאות הכוללות שכר ששילם לרעייתו וגיסתו.

בית המשפט קבע כי על הנישום להוכיח הן את עצם הוצאת ההוצאות והן כי שימשו לייצור הכנסתו בשנות המס הנדונות.

בית המשפט מצא כי לא הוצגו ראיות המעידות על עבודה ממשית:

• חוסר תיעוד: אין מסמכים המשקפים עבודה ממשית.
• חוסר רישומי עבודה: לא הוצגו רישומי שעות עבודה או תרשומות עבודה.
• היקף עבודה ושכר–  השכר של בת הזוג לא נקבע ביחס להיקף העבודה בפועל.
• היעדר התכתבות עבודה: אין דוא"ל שהוציאה או שמוזכרת בו.
• חוסר מומחיות: לרעייה לא הייתה מומחיות או הכשרה רלוונטית בתחום.
• העדר הגדרת תפקיד: לא הוגדר תפקיד מדויק בעסק.
• חוסר עדויות לקוחות: לא היו עדויות לקוחות שהבת זוג הייתה איתם בקשר ביחס לשירותי העסק.
• היעדר זכירה בחוזים: הרעייה לא נזכרת באף חוזה שנחתם.

בטרם נבקש להעסיק קרובי משפחה בעסק המשפחתי, כדאי להכין מראש ובכתב מסמכים ועדים שיעידו כי קרובי המשפחה אכן עבדו בעסק.

לצורך הכרה בהעסקת קרובי משפחה, מומלץ:

• הכנה מוקדמת: הכנת מסמכים ועדויות מראש ובכתב.
• ניהול רישומי עבודה מפורטים.
• הגדרת תפקיד ברורה וכתובה.
• תיעוד התכתבות עבודה עם לקוחות וספקי העסק.
• קביעת שכר ראוי: קביעת שכר קרובי המשפחה לפי שכר ראוי על פי השכלתם, ניסיונם ותפקידם הרלוונטי בעסק.
• הבטחת התאמה בין שכר להיקף העבודה.
• עדויות חיצוניות: הכנת עדים חיצוניים (כגון לקוחות) שיעידו על מעורבות קרובי משפחה בעסק.
• שמירה על מסמכים המעידים על מעורבות בפעילות העסק.

בסעיף 66 (ד) לפקודת מס הכנסה נקבע כי כשאר לבני זוג יש מקור הכנסה משותף, על הבאים להתקיים:

(א)   יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף;

(ב)   כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה כאמור;

(ג)    אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש, דרך קבע, את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים;

תזכרו נטל ההוכחה עליכם.

לפי כלל למעט חריגים:

אנשים פרטיים – יש פטור על הפרשי שער .

חברה – חייבת במס.

העיקרון נובע שההכסף בידי היחיד הוא לאחר מיסוי מלא ולכן יש פטור על הפרשי שער ( גם לכיוןן ההפוך הפסדי שער לא נותנים זיכוי).

לעומת זאת, בחברה שקיים מיסוי דו שלבי ההכנסות מהפרשי שער נובעים מהכנסה לאחר מיסוי חברות בלבד ולכן אין החוק מקנה פטור מהפרשי שער ( אך מצד שני מכיר בהוצ' בגין הפסדי שער).

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) קובע את החובה לנכות מס במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים.

להלן 2 המקרים הנפוצים בהם חלה על עוסק לדווח ולנכות מס מספקים :

1. מחזור הכנסות של העסק מעל 5.3 מיליון כולל מע"מ.

2. כל מי שחייב בניהול חשבונות בשיטה הכפולה בין שהוא יחיד או חברה ( על פי הוראות ניהול ספרים ולא לפי חוק החברות).

• הכלל לא חל אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום לא עלה מחזור עסקיהם על הסכום הנקוב ושלא היו חייבים בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה.
• הכלל לא חל על תשלומים בעד נכס או שירות ששוויים אינו עולה על הסכום של 4,920 ₪ בשנה. פרשנות רשות המסים לסעיף היא כי בגין עסקאות חד פעמיות בסכום הנ"ל לא קיימת חובת ניכוי במקור.

ישנם עוד 2 מקרים נפוצים  שיש חובת ניכוי מס במקור רק מהספקים הבאים (כאשר הכללים למעלה לא חלים) :

3. קבלני משנה.

4. השכרת נכס – בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות), תשנ"ח-1998,  שוכר המשלם למשכיר דמי שכירות ינכה מתשלום זה מס בשיעור של 35%.

חשוב לדעת שבמידה והעוסק לא ניכה מס במקור לספק/לנותן השירות, מס הכנסה עלול  לדרוש מהעוסק לשלם את המס שלא נוכה בצירוף ריביות וקנסות, או יתכן כי ההוצאה ששולמה לאותו ספק לא תותר כלל בניכוי.

מס יסף הוא מיסוי מיוחד על בעלי הכנסות גבוהות בשיעורים הבאים:

מס יסף 3% –  הינו מס של 3% החל על כלל הכנסה החייבת של יחיד מעל 721,560 ש"ח  ( נכון לשנת 2024) .

מס יסף 2% נוספים – בחקיקת חוק ההסדרים 2025, נקבע שיחול מס יסף נוסף על הכנסות ממקורות הוניים בשיעור של 2% ( הוא יוטל רק על ההכנסה כאמור מעל תקרה מזכה של 712,560 ש"ח )

• המס יחול על הכנסות הוניות כגון: רווח הון, שבע מקרקעין, דיבידנד , ריבית, דמי שכירות וכד'.
• לגבי דירות מגורים להשקעה (שאינה דירה יחידה) לא בוטלה ההטבה של פטור ממס יסף עד לסכום מכירה של 5,382,285 ש"ח ( נכון לשנת 2024)

דוגמאות:

1. הכנסה ממשכורת – 650 אלף ש"ח והכנסות הוניות – 650 אלף ש"ח  – יחול מס יסף 3% : יחול על הכנסה 578,440 ש"ח והמס יהיה 17,353 ש"ח (1,300,000- 721560 = 578,440 ) . לא יחול מס 2% נוספים כי הכנסות הוניות מתחת ל- 721,560 ש"ח.
2. הכנסה ממשכורת – 650 אלף ש"ח והכנסות הוניות 900 אלף ש"ח – יחול מס יסף 3% בסך של 24,853 ש"ח ( 1,550,000-721,560 ) וגם יחול מס יסף נוספים של 2 אחוז בסך של 3,569 ש"ח ( 900,000-721,560 )

בהתאם לסעיף 12 לחוק מע"מ : דין תרומה, תמיכה וכדומה

12.   (א)  תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים) שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר.

           (ב)  שר האוצר רשאי לקבוע דינם של התקבולים לענין חשבוניות, ניכויים, רישום בספרי החשבונות של העוסק וכיוצא באלה.

מנגד תקנה 3 לתקנות מע"מ קיימת רשימה של מהענקים שאינם חייבים במע"מ:

3.    (א)  (1)   תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים), שניתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן, לא ייחשב כחלק מן המחיר:

(א)   סובסידיה על מוצרי מזון בסיסיים;

(ב)   מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, לרבות תוספת למענק האמור לתעשיה עתירת מדע בתחום העיר ירושלים, לפי המלצת המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר, או מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, תשמ"א-1980;

(ג)    סובסידיה לשכר לימוד בגני ילדים;

(ד)    סובסידיה לתחבורה ציבורית (שכר הולכה);

(ה)   מענק למחקר ולפיתוח לפי אישור המדען הראשי במשרד התעשיה המסחר והתיירות או משרד האנרגיה והתשתית או משרד החקלאות או המשרד לאיכות הסביבה או לפי אישור מנהל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שליד משרד המדע והפיתוח;

(ו)    סובסידיה להספקת חשמל;

(ז)    תקבול שניתן לעוסק על-פי חוק הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים, תשל"ח-1978, על פי חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל, תש"ם-1979, או על פי חוק קרן המדע הדו- לאומית, תשל"ז-1977;

(ח)   פיצויים בעד נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961;

(ט)   מענק ליצואן הניתן בידי משרד התעשיה והמסחר מהקרן לעידוד השיווק בחוץ לארץ ליצואנים;

(י)    תקבול שניתן לעוסק על ידי הקרן לסיוע לחברות יצוא מוכרות ומוסכמות המתנהלת במשרד התעשיה  והמסחר;

(יא)  מענק לקליטת מדענים בפרוייקטים של מחקר ופיתוח שאישר המרכז לקליטה ומדע שליד המשרד לקליטת עליה;

(יב)  תשלום תמריץ למעסיק על פי חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), תשנ"א-1991;

(יג)   תמריץ שניתן למעסיק לפי החלטת הממשלה, שהינו בגדר השתתפות בהעסקת עובדים ובהכשרתם;

(יד)   תקבול שניתן לעוסק על ידי מינהל הדלק מתקציב "הוצאות משק הדלק";

(טו)  תקבול שניתן לעוסק מקרן היערכות לחשיפה המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר;

(טז)  תקבול שניתן לעוסק במסגרת התכנית להכשרת כוח אדם בתעשיה ולהסבתו, המתנהלת בידי משרד התעשיה והמסחר;

(יז)   מענק שניתן לשם הפקת סרט על ידי מוסד ציבורי מסייע כהגדרתו בתקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי), התשס"ה-2005;

(יח)  תקבול שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטות ממשלה, שהוא בגדר תמיכה בחקלאים עקב ירידה בכמויות המים המוקצות למטרת חקלאות או עקב ייקור תעריפי המים;

(יט)  מענק שניתן לעוסק בחקלאות לפי החלטות הממשלה, לצורך רכישה של מיכון חוסך כוח אדם בענף החקלאות;

(כ)    (פקעה).

(2)   התקבולים המפורטים להלן לא ייחשבו חלק ממחיר עסקותיו של עוסק:

(א)   תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציבי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית או אילן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים;

(ב)   תקבולים הניתנים לעוסק במישרין מתקציב הקרן הקיימת לישראל למימון תכנית מחקר ופיתוח, לפי אישור המדען הראשי במשרד החקלאות;

(ג)    הענקות ומענקים מיוחדים מקרן האיזון למחירי המים הניתנים מכוח סימן ב' לפרק הרביעי בחוק המים, תשי"ט-1959;

(ד)    תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם למסגרת תכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי;

(ה)   תקבולים שניתנו לעוסק בדרך של אי תשלום הפרשי הצמדה או ריבית או תשלום מופחת שלהם, בשל הלוואה שניתנה לעוסק מאת בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, באותו עוסק, למעט אם תקבולים כאמור ניתנו בידי מלכ"ר;

(ו)    תקבול שניתן לעוסק מהאיחוד האירופי, במישרין או בעקיפין, בהתאם להסכם תכנית שיתוף פעולה חוצה גבולות באגן הים התיכון במסגרת מכשיר המימון האירופי לשכנות ולשותפות.

(ב)  לענין רישום בפנקסי החשבונות ודיווח תקופתי, יראו בתקבולים שתקנת משנה (א) אינה חלה עליהם עשיית עסקה עם נותן התקבולים, ומועד הוצאת חשבונית עליה יהיה תוך שבוע ימים מיום קבלת התקבולים.

סעיף 15 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 קובע שאסור לנכות תשומות בבניית בית פרטי אפילו אם חלקו משמש לעסק.

"עוסק לא יהא רשאי לנכות מס תשומות על רכישת דירת מגוריו או על בנייתה, כולה או מקצתה, ולא את מס התשומות על השירותים שקיבל לצורך רכישתה או בנייתה אם הדירה משמשת או תשמש גם כמקום עסקו." 

על מנת לשלם חוב למע"מ באופן מקוון נא למלא את השלבים הבאים:

1. היכנס לקישור הבא : https://www.gov.il/he/service/payment-of-vat-debt  ולחץ על כניסה למערכת.
2.  יש להזין את מספר התיק (עוסקים מורשים זה ה-ת.ז של בעל העסק).
3. תשלום באמצעות שובר : במידה וקיבלת מהרואה חשבון שובר אז נא להזין את מספר השובר כפי שרשום במסמך שקיבלת וללחוץ על המשך.
4. רק במידה ואין לך שובר אז נא לבחור באפשרות השנייה תשלום על ידי סכום וליצור קשר עם הרואה חשבון לקבלת הנחיות נוספות.

תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים), תשמ"ט-1989

סעיף 3(5)- כניסה לנעלי המוריש.

ניתן לפנות לשמאי או לחילופין יש עלויות לפי טבלאות (או משהוא דומה), שמקובלות על מסמ"ק.

סעיף 30(א)(7) לחוק מע״מ מעניק שיעור אפס כאשר השירות נעשה פיזית בחו״ל  ( ללא קשר לזהות מקבל השירות).

ההוצאה צריכה לעמוד בהוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה.

הוצאות רכב, היות ועמדת מס הכנסה שיש להכיר בהוצאות רכב בדיוק לפי התקנות (גם אם ניתן להוכיח לדוגמה ש 97% מהוצאות הרכב הן עסקיות – העמדה היא שיש להכיר רק לפי התקנות), אזי זה גם עובד לכיוון השני ואז גם אם 2% משמש לעסק והשאר פרטי, ניתן להכיר לפי התקנות.

חשבון לציין, רשות המיסים מחילה קודם כל את סעיף 17 (הכרה בהוצאות) כתנאי הכרחי ורק אם עוברים את המבחן הזה עוברים לתנאי הכרה בהוצ' רכב בהתאם לתקנות.

לסגור את התיק במע"מ אך להמשיך להגיש דוחות שנתים למס הכנסה על מנת לשמור על ההפסד.

להלן קישור לצורך תשלום למס הכנסה:

https://www.gov.il/he/service/income-tax-payment

במידה ומדובר בחוב בגין דוח שנתי עליך לבחור על האפשרות תשלום חובות והכנסות מיוחדות

להזין את הת.ז שלך ולבחור באפשרות השניה "תשלום חוב צפוי" – לסמן את השנה בגינה החוב ולמלא את סכום התשלום.

באפשרותך שלושה אפשרויות לתשלום:

1. העברה בנקאית
2. כרטיס אשראי
3. שובר לתשלום בדואר

הפקדות לקרן השתלמות לעצמאים בגובה של עד 4.5% מההכנסה החייבת ועד 12,150 ₪ בשנה (נכון ל-2022) יוכרו כהוצאה מוכרת לצורך הטבות מס הכנסה.

רווחים שנצברו בקרן יהיו פטורים ממס רווחי הון אם הסכום שהופקד מדי שנה לא עלה על 18,960 ₪ (נכון ל-2022) והכספים נמשכו לאחר 6 שנות ותק (או לאחר 3 שנים במשיכה לצורך השתלמות או לימודים)

להלן קישור למועדי הדיווח והתשלום של דוחות מע"מ, מס הכנסה וניכויים:

https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/sa310122-3

הגשת דו"חות מע"מ תקופתיים באופן מקוון עד ה- 19 לחודש בשעה 18:30 יחשב דיווח במועד.

דיווח ותשלום מס הכנסה מקדמות באופן מקוון  עד ה- 19 לחודש בשעה 18:30 יחשב דיווח במועד.

דוח ניכויים מס הכנסה שיוגש באתר האינטרנט עד ה- 19 לחודש בשעה 18:30 יחשב דיווח במועד.

(לשים לב כאשר ה-19 לחודש ביום שבת אין הארכה להגשה ביום ראשון ה-20 לחודש).

דוח PCN יש להגיש את הדיווח ולשלם את המס הנובע ממנו לא יאוחר מיום ה-23 בחודש.

על פי פקודת מס הכנסה, סעיף 131, כל תושב ישראל שהינו מעל גיל 18 חייב בהגשת דו"ח שנתי, למעט מי שנקבע  בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון תשמ"ח- 1988),  כי הינו פטור.

הפטורים הינם: (הסכומים נכונים לשנת 2021)

• שכירים (למעט בעל שליטה) שסך הכנסתם השנתית נמוך מסך של 647,000 ש"ח (כך שרוב השכירים במשק אינם חייבים בהגשת דו"ח שנתי).
• הכנסה משכירות שאינה עולה על סך של 338,000 לשנה.
• הכנסה מריבית שאינה עולה על סך של 659,000 ש"ח בשנה.
• הכנסה מקצבת חוץ שאינה עולה על סך של 345,000 ש"ח בשנה.
• הכנסה מניירות ערך שאינה עולה על סך של 2,583,000 ש"ח בשנה.
• הכנסה מאנרגיה מתחדשת  ובלבד שסך כל ההכנסה לא עלה על הסכום המרבי כהגדרתו בחוק.
• פטור לתשוב חוץ אם מההכנסה האמורה נוכה מלוא המס בהתאם לתנאים שבתקנות.

לפי סעיף 91 לפקודת מס הכנסה, חייבים לדווח למס הכנסה על מכירה:

• בעלי מניות שמכרו מניות בבעלותם.
• בעלי עסק שמכרו מכונות או ציוד מהעסק.
• יש לדווח על סוגים נוספים של נכסים ביניהם: אופציות, נדל"ן מחוץ לישראל, מטבעות וירטואליים ואחרים.(מפורטים בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה)
• יש לדווח גם במקרים של הפסדים ממכירת הנכס.

איך מדווחים?

יש להדפיס את טופס 1399 למלא את פרטי העסקה, לחתום על הטופס ולהגישו לאחד ממשרדי מס הכנסה, תוך 30 יום ממועד מכירת הנכס.

שימו לב

• יש לצרף טופס הודעה נפרד, עבור מכירה של כל נכס.
• במקביל לשליחת הטופס, יש לשלם את המס הנובע מרווח ההון.
• טופס זה משמש גם כנספח לדו"ח השנתי ליחידים  (1301).
• אם הדו"ח השנתי מוגש באופן מקוון, יש למלא את ההודעה על מכירת הנכס כחלק ממילוי הדו"ח השנתי המקוון (בנוסף לטופס הידני שהוגש).

חוזר מס הכנסה 5/2001 קובע כי הוצאות ביטוח בריאות ייזקפו לשכר העובד וינוכה מהם מס.

בפס"ד צ.ג.י. פרסונל (ע"מ 8096-11-14) נקבע כי גם ביטוח בריאות לעובדים זרים, המחויב לפי חוק , מהווה טובת הנאה שבגינו צריך לזקוף שווי בתלוש שכר.

"רכישת הביטוח משרתת את טובתם ורווחתם של העובדים הזרים שהועסקו על ידי החברה. לצד ההנאה שיש לעובדים מרכישת הביטוח על ידי החברה, לא ניתן למצוא בהוצאה הכרוכה ברכישת הביטוח הרפואי לעובדים תועלת שמפיקה החברה ומכל מקום ככל שלחברה יש תועלת כלשהי מרכישת הביטוח הרפואי לעובדיה, מדובר בתועלת שולית לעומת ההנאה או התועלת שמפיק העובד מהביטוח הרפואי. על כן, ההוצאה הכרוכה ברכישת ביטוח רפואי, מהווה טובת הנאה החייבת במס מכוח הוראות סעיף 2(2) לפקודה".

יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס טרם מלאו לו 18 שנה, אם היתה לו באותה שנה הכנסה חייבת בסכום פחות מ- 82,290 שקלים חדשים (נכון לשנת המס 2021) פטור מלהגיש דוח שנתי למס הכנסה. [סעיף 131 (א) לפקודת מס הכנסה].

במידה ומדובר במכירה הונית שיעור המס הינו 25% או 30% לבעל מניות מהותי.

אם מדובר בתמורה הכוללת הכנסה פירותית יחול מס שולי.

לדוגמא,  במידה שמימוש המניות הוא כחלק מהסכמות בין החברה ליחיד אשר מהווים חלק מהתמורה שלו בגין שירותים שסיפק בעבר, או כתוצאה מהתחייבות היחיד לספק שירותים בעתיד, ייתכן שתעלה טענה מצד פקיד השומה על שינוי סיווג התמורה ההונית לתמורה פירותית.

בפסק דין (רבי שפירא נ' פקיד שומה תל אביב 1) ציין בית המשפט:  "דומה כי כשם שקבלת טובת הנאה בידי עובד מאת מעבידו מקימה חזקה הניתנת לסתירה כי התגמול נושא אופי פירותי ומהווה השׂתכרות מעבודה , אזי לגבי שותפים בשותפות יש לצאת מן ההנחה כי סכומים המתקבלים בעת יציאתם מן השותפות וביטול זכויותיהם בה מהווים הכנסה הונית, אלא אם כן נמצאים סממנים ברורים כי התמורה משתלמת בגין עשייה מקצועית או עסקית (בעבר או בעתיד)".

ניכוי מס במקור וניהול ספרים זה אישור שמס הכנסה מפיק מחדש בכל שנה לעסק שמדווח ומשלם בזמן לרשויות המס.

לחץ כאן לצורך הפקת האישורים.  [במספר תיק – הזן את מספר העסק ( עוסק פטור/מורשה- ת.ז של בעל העסק)] 

קצבת נכות מביטוח לאומי פטורה ממס.

סעיף 9(5) לפקודה קובע כי הכנסתו של נכה או עיוור שנקבעה לו נכות מלאה או קרובה לכך, עשויה לזכות בפטור משמעותי גם אם הייתה גבוהה במיוחד,ובלבד שהיא הופקה כתוצאה מיגיעה אישית. זאת, מתוך מטרה לתמרץ בעלי מוגבלויות להשתלב במעגל העבודה (אדרעי, עמ' 165 ;ראו גם: ע"א 15/732 פקיד שומה נ' טל (2016.3.21) (להלן: עניין טל); ע"א 79/631 אידר נ' פקיד שומה ירושלים,פ"ד לו(2) 223 (1982) (להלן: עניין אידר)).

הזכאות ניתנת בגין 100% נכות עבודה על פי פרוטוקול ועדה רפואית המציינת את אחוז הנכות למס.

החזר מע"מ

לפי סעיף 14 לתקנות מע"מ נקבע שאין לקזז מע"מ מרכישת רכב פרטי למעט במקרים הבאים:

1. בידי עוסק שעיקר עסקו מכירת רכב.
2. ללימוד נהיגה בבית ספר לנהיגה.
3. להשכרת רכב בידי מי שעסקו השכרת רכב.
4. להסעת נוסעים במהלך העסק, בידי מי שעסקו הסעת נוסעים.
5. לסיורים וטיולי שטח, בידי מי שעסקו ארגון סיורים או טיולים כאמור.

בבית המשפט נקבע שגם במקרה שהרכב משמש רק לצרכי העסק לא יהיה ניתן להכיר מע"מ שלא לפי הוראות סעיף 14 לתקנות.

רכב מסחרי, שמשקלו עולה על 3.5 טון , ניתן לקזז מע"מ תשומות בגינו.

החזר מס 

לפי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה – הוצאה המשמשת לצורך הפקת הכנסה בעסק מותרת בניכוי מס. עם זאת, לגבי הוצאות מעורבות ,שהשימוש בהם הינו עסקי וגם פרטי, ישנו הגבלה בהכרת ההוצאה. לגבי רכב נקבע שהחלק שיותר בניכוי הינו רק 45 אחוז מסך ההוצאה הכוללת (הפרטית והעסקית). לא ניתן להכיר בהוצאות רכב יותר מ45% אף על פי שהשימוש ברכב בעסק הינו עיקרי.

כשאנחנו מוכרים נכס מסחרי, אנחנו צריכים לשלם מס שבח למדינה. המס מוטל על רווח ההון שעשינו בעת מכירת זכות המקרקעין. כלומר, אם קנינו את הנכס בסכום של X , ומכרנו אותה כעבור מספר שנים בסכום של X+Y , עלינו לשלם מס של 25% על ההפרש (ה-Y בדוגמא).

ההגיון במיסוי פשוט-  השבח נחשב להכנסה נוספת, ולכן יש לשלם עליה מס הכנסה כמו כל הכנסה אחרת.

חשוב לערוך חישוב נכון ולכלול את כל ההוצאות שהיו בעסקה בכדי להפחית את המיסוי.

דוגמאות לניכויים שמותרים בניכוי לפי החוק:

1. 1. הוצאות בגין השבחת הנכס.

   2. אגרות ששולמו בקשר לרכישת הנכס (לדוג' מס רכישה).

   3. דמי תיווך ברכישה ובמכירה, אך לא יותר מ-2% מהתמורה בכל עסקה.

   4. שכ"ט עו"ד.

   5. שכ"ט שמאי מקרקעין ושכ"ט מודד מוסמך.

מנגד להוצאות המותרות בניכוי יש להוסיף לרווח את הפחת (הפחתת פחת משווי הרכישה)-  בחוק מיסוי מקרקעין קיימת הוראה הקובעת שבעת מכירת נכס יש להפחית משווי הרכישה בעת חישוב מס השבח לא רק את הפחת אשר הותר למוכר בניכוי ממס הכנסה במשך כל תקופת בעלותו בנכס אלא גם את סכומי הפחת שיכול היה המוכר לדרוש ממס הכנסה במשך כל אותן שנים, אפילו אם לא דרש אותם בפועל.

על פי חוק, דיווח מיסוי המקרקעין יבוצע רק על ידי עורך דין. אך מניסיון בכדי להפחית את נטל המס חשוב להתייעץ עם רואה חשבון.

יש מע"מ בעסקה? 

למחשבון חישוב המס על בסיס נקודות זיכוי לחץ כאן. 

משרדנו יכול לשלם מחשבון הלקוח תשלומים לרשות המסים רק אם הלקוח הקים הרשאה לחיוב חשבון לטובת רשות המסים.

ההרשאות שהוקמו באתר האינטרנט של הבנק לטובת רשות המסים, מועבר באמצעות בנק ישראל לרשות המיסים לצורך קליטה.

להלן קודי המוסד לצורך הרשאת חיוב באתר הבנק:

1. מע"מ-  2761
2. מס הכנסה- 2760
3. ביטוח לאומי (מבוטח)- 28900

בנוסף מעסיקים יקימו הרשאות גם לקודי מוסד הבאים:

1. מס הכנסה ניכויים- 2762
2. ביטוח לאומי מעסיקים- 38286

באסמכתא (מס מזהה של לקוח) נא לרשום את העוסק מורשה או ח.פ של העסק/חברה.

ולסמן ההרשאות כלליות שאינן כוללות הגבלות .

אם הרשאה שהוקמה בבנק של הלקוח לא נקלטה, ניתן להעביר מסמכים רלוונטים ליחידה ייעודית ברשות המיסים, באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעות הגשת המסמכים באחד ממשרדי הרשות.

לפי סעיף 66ד לפקודת מס הכנסה, בני זוג העובדים בעסק משותף זכאים לחישוב מס נפרד בהתקיים התנאים הבאים:

(א)   יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף;

(ב)   כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה כאמור;

(ג)    אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש, דרך קבע, את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים.

החוק יחול גם על זוגות נשואים בקיבוצים ועל בני זוג במשק חקלאי.

הסכום החד פעמי המתקבל כפיצוי בגין תשלום קצבת אובדן כושר עבודה יחויב במס ובדמי ביטוח לאומי.

בעוד שתשלום הוני בגין נזקי גוף פטור ממס ומדמי ביטוח לאומי.

לא בנקל רשויות המס יפטרו ממס כל תשלום חד פעמי ויבחנו האם אכן מדובר בתשלום הוני בגין נזק גוף הזכאי לפטור בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ולא בתשלום חד פעמי של קצבאות אובדן כושר עבודה. אם כך, ישנה חשיבות לצביעת התשלום המתקבל מחברת הביטוח ובהתאם לבחון האם הסכום חייב במס ובדמי ביטוח לאומי או פטור מהם.

לאחר הקביעה שהסכום חייב במס יש להמשיך ולבחון את אופן פריסת הסכום לשנות העבר ולשנים העתידיות בשים לב לכך שניתן לפרוס מעבר לשש שנות המס העתידיות על אף האמור בחוזר רשות המיסים.

במידה ובשנת המס שבו ילדה האישה אין חבות מס או יש חבות מס שלא מנצלת במלואו את כל נקודות הזיכוי בגין הנולד בערך של 1.5 נקודות זיכוי ( סך של 3,924 ש"ח נכון לשנת 2021) כדאי לשקול לדחות את הזיכוי שמקבלים בגין הנולד לשנה הבאה אם יש צפי לחבות מס גבוה יותר בשנה זו.

לדוגמא, אישה שבשנת המס שבו ילדה קיימת לה חבות מס של 3,000 ש"ח ובשנה שאחרי צפי החבות מס הינו 4,000 ש"ח – כדאי לה להגיש בקשת דחיה היות ובשנה שאחרי היא תנצל את כל שווי נקודות הזיכוי המגיעים לה.

במידה ובשנת המס של הלידה מנוצלות מלואו נקודות הזיכוי או שבשני השנים אין צפי לחבות מס – בקשת הדחיה לא תעזור.